על חלקת השדה – יוסף פלאי
מבוא קצר על "חלקת השדה" שבה נמצא קבר יוסף. "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג, יח-כ).זהו המקום השני בארץ ישראל שנקנה בכסף […]
חן המקום – יוסף פלאי
סדרת מאמרים לסגולתה של שכם עיר הברית ומקום קבר יוסף הצדיק. התפרסמו בחוברות הישיבה. הקשר למקום מסויים בארץ הקודש, הוא דבר הנצרך ללימוד, לעמוד על סגולת המקום ולשמוע את התורה המיוחדת הטמונה בו. ככל שנגלה את חִנּוֹ של המקום, כן נזכה לרשת אותו ולשבת בו – "חן מקום על יושביו" (סוטה מז, א). בסדרה זו נביא בע"ה […]
מתן תורה וקבלת תורה – יוסף פלאי
שתי פנים במתן תורה. הרצון והאונס. הרצון מפורש בפסוקים, באמירת "נעשה ונשמע" וכו', והאונס – בדברי חז"ל הידועים "כפה עליהם הר כגיגית". מה היחס בין השניים, ומה מבטא באמת את השייכות העצמית של ישראל לתורה? הפסוקים וחז"ל בתורה מפורש ומודגש שלקראת מתן תורה היתה נצרכת הסכמה וקבלה מרצון של ישראל. בתחילה ה' שולח את משה […]
הערה על פסח מצרים – יוסף פלאי
המיוחד בפסח מצרים לעומת שאר הקרבנות בקריאה ראשונה של סיפור יציאת-מצרים, יכולה לעלות תמיהה בהקשר לפסח מצרים: מטרת היציאה ליציאה ממצרים יש מטרה המוגדרת "באופן רשמי" בפני פרעה: לעבוד את ה' במדבר. בתחילת שליחותו של משה רבינו, ה' מצוהו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה […]
פנינים לחג הפסח – יוסף פלאי
ליקוט דברי תורה ביעור החמץ מן הלב כתב רבינו בחיי, בספרו 'כד הקמח': "מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצר-הרע, והאדם חייב להגביר יצר-טוב על יצר-הרע… כי הלב הנוטה להרשיע יקראוהו רז"ל 'החמיץ'… וכן היין הנפסד נקרא חומץ, וכן אמרו בפירוש "גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה" כלומר יצר-הרע, הרי […]
חג ללא מלכות – יוסף פלאי
מה הקשר בין פורים למלכות ישראל. התוכן של חודש אדר וחג הפורים נראה לכאורה מנותק מאוד ממלכות ישראל. מבין כל חגי ישראל, חג הפורים הוא ה"גלותי" ביותר. מגילת אסתר כולה מתרחשת בחוצה לארץ, וגם לאחר נס ההצלה אין ישראל מגיעים למצב של חרות גמורה. ואכן, בגמרא נאמר שאין אומרים הלל בפורים מכיון ש"אכתי עבדי אחשורוש […]
מלחמת עמלק – אין ספק – יוסף פלאי
על המשמעות הפנימית של המלחמה בעמלק, וגלגוליה לאורך הדורות. מלחמת עמלק היא משימה לדורות – "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". בכל פעם שמתגלה עמלק, מגיח מתוך ערפילי ההסטוריה ובא להלחם בישראל – ניטשת מערכה כבדה, ואף-על-פי שישראל נוצחים, בעזרת ה', הרי שוב ושוב מתברר לבסוף שהנצחון איננו מושלם ועדיין נותרו ספיחי עמלק אשר באחד הדורות הבאים […]
פרפראות לפורים – יוסף פלאי
ליקוטים לפורים. ענוי הדעת ידוע מה שנאמר בזוהר הקדוש על הקשר בין יום-הכיפורים לפורים, "פורים – כיפורים", ומשמע מזה שמבחינה מסויימת גדולה מעלתו של פורים יותר ממעלתו של יום הכיפורים שהוא רק כְּפורים. ומדוע? על זה אמר הרב הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא: ביום הכיפורים המצוה היא לענות את הגוף מאכילה ושתיה וכדו', אבל בפורים המצוה היא לענות […]
השעיר לעזאזל – יוסף פלאי
לאחר שכל השנה מוקרבים שעירי חטאות לכפר ולנקות את המקדש עצמו מטומאה, אפשר לזרוק בבת-אחת את כל החטאים יחד עם השעיר – לעזאזל. השעיר המשתלח לעזאזל תופס מקום מרכזי בעבודת היום הקדוש, יום הכיפורים, "אחת בשנה". על השעיר הזה, סומך הכהן הגדול את ידיו ומתוודה את כל עוונות ישראל, כמו שאנו אומרים ב'סדר העבודה': צָעַד […]
פניני מקדש לראש השנה – יוסף פלאי
כמה נקודות על ראש-השנה ובית-המקדש. אפרו של יצחק אבינו בראש השנה, "יום הזכרון", מזכירים ונזכרים במיוחד בעקדת יצחק: בברכת זכרונות חותמים "ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור"; גם השופר הוא זכר לאילו של יצחק – "אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם […]
