טובה הארץ מאד מאד – יוסף פלאי
שני מוקדים בפרשת המרגלים – היחס לארץ והיחס ליושבי הארץ, ומה באמת השיבו המרגלים על השאלה "הטובה היא אם רעה". בפרשת שלח-לך, מצוה משה את השליחים "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה". נתבונן בחטא המרגלים לפי החלוקה הראשית לשני הנושאים הללו, הארץ והעם היושב בה. על הארץ אומרים המרגלים בתחילה רק שבחים, אך לגבי יושבי הארץ הם אומרים "אפס כי עז […]
המקדש בקו האופק – יוסף פלאי
בניין המקדש בתוך המערכת הכוללת של כינון מלכות ישראל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מדברי הרמב"ם בתחילת הלכות בית-הבחירה, עולה כי ציווי זה אינו מתייחס רק לשעתו, להקמת המשכן על ידי משה רבינו במדבר סיני, אלא גם לכל הדורות (וכן כותב אור-החיים הקדוש על אתר). סיוע לדבר ניתן להביא מהפעם הקודמת שנזכר המושג "מקדש" – […]
ממלכת כהנים וגוי קדוש – יוסף פלאי
על ההבדל בין ישראל לעמים. מדברי הרב. ההבדל העצמי שבין יהודי לגוי (שבגללו בחר בנו ה' אלקינו מכל העמים להיות לו יתברך לעם סגֻלה, ואף ייחד את שמו יתברך עלינו, להקרא "הוי' אלהי ישראל"), משתקף בארבע נקודות. נקביל ארבע נקודות אלו כנגד ד אותיות שם הוי' ב"ה וכנגד ד עולמות אבי"ע ונשתדל לבאר אותן: א. חלק א-לוה ממעל ממש […]
בין הפחד והחדוה – יוסף פלאי
התגובה של יתרו שמביאה אותו להתגייר. בדברי חז"ל יתרו הוא האב-טיפוס לגר-צדק. זהו הגוי הישר, המחפש את האמת בכל העבודות-הזרות שבעולם עד שמוצא הוא אותה אצל ישראל ואף זוכה להיות חותן משה איש האלקים. לא לחינם נכתבה ביאת יתרו לפני מתן תורה. הגיור הפרטי של יתרו מופיע כהקדמה למעמד הר סיני שבו עוברים כל ישראל […]
שירת המקדש – יוסף פלאי
על הופעת המקדש בשירת הים. לקראת סיומה של שירת הים – ואפשר לומר, בשיאה של השירה – אנו קוראים "מקדש אדנ-י כוננו ידיך". זוהי ההופעה הראשונה בתורה של המושג מקדש – כאן, עם סיום היציאה ממצרים, עוד קודם שישראל מצווים בפועל "ועשו לי מקדש". מפת הדרכים והנה חז"ל שרטטו לנו מתווה של "דרך גאולה", שלש מצוות עיקריות המוטלות […]
ויהי בחצי הלילה – יוסף פלאי
על רגע הגאולה ממצרים, בחצי הלילה בדיוק, במכת בכורות. יציאת מצרים עומדת ביסוד אמונת ישראל; כל התורה בנויה על הציר של יציאת מצרים, בכל הזמנים המקודשים אנו מציינים "זכר ליציאת מצרים", ובכל יום ויום עלינו להזכיר את יציאת מצרים[1]. ניתן לומר שיציאת מצרים היא כל הסיפור הארוך, מהולדת משה רבינו, דרך עשר-המכות ועד שיצאנו מבין […]
ושמנו קראת בשמך – יוסף פלאי
במשך הגלות כביכול אין שמות לעם ישראל, והם חוזרים רק לקראת הגאולה. בתחילת פרשת וארא, לאחר דברי ה' למשה, מופיעה "פרשת היחס" – "אלה ראשי בית אבותם" – ובה יחוסי השבטים ראובן שמעון ולוי, ובפרט: משפחת משה רבינו ואהרן הכהן, יחוסה ותולדותיה. מהו עניינה של פרשיה זו, ומדוע דוקא במקום זה? ניתן לעמוד על טעמו […]
סיפור לפרשת וארא – יוסף פלאי
סיפור מימי השואה המתקשר לפרשה. זהו סיפור על הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, דמות מיוחדת במינה, גדול בתורה וביראה, אשר בשנות הזעם של השואה הנוראה באירופה פעל רבות להצלת יהודים מצפרני הברזל של מכונת ההשמדה הגרמנית. הרב וייסמנדל פעל עם יהודים נוספים במסגרת ועד-הצלה ששכן בעיר ברטיסלוה (פרשבורג). הועד כונה "קבוצת העבודה" וחבריו הצליחו […]
פתרון חלום פרעה – יוסף פלאי
מה הקשר בין ההצעה של יוסף לפתרון חלומו של פרעה? לאחר שיוסף פותר את חלום פרעה, הוא מוסיף ונותן לו עצה כיצד להתכונן לשנות הרעב, ע"י איסוף ואכסון התבואה בשנים הטובות. והקושי בולט: הרי פרעה ביקש רק את פתרון החלום, ואיך מעז יוסף להוסיף הצעה מפורטת שלכאורה אינה קשורה לפתרון החלום? הרמב"ן פירש שבאמת בחלום פרעה […]
עקבות משיחך – יוסף פלאי
על יוסף ויהודה, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. פרשות השבוע העוסקות ביוסף ואחיו הן הזדמנות טובה לעסוק במשיח בן יוסף ומשיח בן דוד. נפתח ביוסף הצדיק, שהוא ה'אב טיפוס' למשיח בן יוסף. על יוסף ניתן לומר שהוא פשוט 'מוצלח' בכל העניינים. מחונן ומוכשר, יפה תואר ויפה מראה, מוצא חן בעיני כל, חכם ונבון, מפענח […]
