ספר שמות

על סמיכות המצוות "לא ישבו בארצך" ו"ועשו לי מקדש". מעובד מדברי הרב. פי שיטת הרמב"ם במנין תריג מצות תורתנו הקדושה (וכן ספר החנוך וכל מוני המצות הנמשכים

בניין המקדש בתוך המערכת הכוללת של כינון מלכות ישראל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מדברי הרמב"ם בתחילת הלכות בית-הבחירה, עולה כי ציווי זה אינו מתייחס

פרטי הפרטים במשכן – סוד האהבה בין ישראל לקב"ה. הפרטים ונדבת-הלב בעשיית המשכן וכליו אנו נפגשים עם ציוויים מפורטים ומדוייקים במיוחד – "ועשו ארון עצי שיטים, אמתים

"ויקחו לי תרומה", "ועשו לי מקדש" – חיבור נדבת הלב הרץ למעלה עם השראת השכינה היורדת למטה, בסוד "רצוא ושוב". הפרשיה הפותחת את פרשת תרומה

לאיזה בית מקדש אנו מצפים? כזה שמהווה הופעת האלוקי, הניסי והנשגב, או כזה שאנו נבנה בעשר אצבעותינו? ואולי משהו שיש בו משני הדברים, בידי אדם

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א.  "וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא

על יחסי איש ואשה ע"פ הפסוק "כמשפט הבנות יעשה לה,. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו נאמר ביחס לחובות הבעל לאשתו "כמשפט הבנות יעשה לה". בהקדמת תקוני

מתוך מעין גנים לפרשת משפטים. בעריכת איתיאל גלעדי. ענוה במשפט פרשתנו פותחת "ואלה המשפטים", ודרשו חז"ל[א]: "'ואלה' – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: משפטי תורת חסד בכללות נראית

שלשת קוי היסוד בתכנית המדינית שלנו: מצד ימין, ישוב הארץ. מצד שמאל, מלחמה באויבים. ובאמצע – המשפט העברי. האם יש לתורה תכנית מדינית? היתכן שאין לתורה