ספר שמות

עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. "אלה פקודי המשכן…". סופי תבות "אלה פקודי המשכן" – הין. בכל חמשה חומשי תורה מלה זו (ללא

מתוך מעין גנים בעריכת איתיאל גלעדי. מנין של חביבות פרשתנו היא מקור עיקרי למושג החשבון בתורה, בהיותה הפרשה היחידה שפירוש שמה – פקודי – הוא

יש ספירה שחוסמת את הברכה ויש ספירה של משה רבינו שמביאה ברכה עד בלי די, "בלי עין הרע"… פרשת פקודי, כשמה כן היא, עוסקת בתחילתה

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א.  כמה מהמפרשים ציינו את הסמיכות של סוף פרשת כי תשא, המספר אודות קרני

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד עד מלכות. מתוך מעין גנים תשס"ב בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: אהבת ואחדות ישראל ענינו

מתוך מעין גנים בעריכת איתיאל גלעדי. פרשתנו עוסקת בצווי משה לישראל על עשית המשכן וכליו, כהמשך לסדרת פרשיות המשכן הקודמות. אמנם, פתיחת הפרשה היא בצווי

לתכנן היטב מתחילה, לדאוג לביצוע המדויק, ולזכות לסייעתא דשמיא מעשה המשכן נכתב בתורה פעמיים: הציווי על מלאכת המשכן ובגדי הכהונה נכתב בפרשות תרומה-תצוה, ועשייתם נכתבה בפרשות ויקהל-פקודי.

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה". ידוע שבכלי המשכן הכיור וכנו הם כנגד

משה רבינו הוא "ממוצע מחבר" בין ישראל לה', ואילו עגל הזהב הוא "ממוצע מפסיק". מעובד מדברי הרב. עומק פרשת כי תשא הוא ההתמודדות בין משה

המחלוקת על הכנת שמן-המשחה. מעובד מדברי הרב. לאחר הציווי על הכנת כלי הקדש, מופיע בפרשתנו הציווי על הכנת שמן המשחה. שמן המשחה הוא שמן זית