ספר דברים

לעמון ומואב ה' נתן את הארץ פעם אחת, ולא ממשיך לתת להם אותה כל הזמן. לכן כאשר כובשים מהם את הארץ היא כבר לא שלהם.

בסוף פרשת וילך התורה אומרת 'שירה' ומתכוונת גם לכל התורה. למה שירת האזינו היא כינוי לכל התורה? בנוסף, בשירת האזינו כתוב על דברים קשים שעלולים

עבודת הדם בקרבן חטאת היא שונה ומעולה יותר מעבודת הדם בשאר הקרבנות: רק את החטאת נותנים למעלה, על קרנות המזבח (ולא על קיר המזבח), רק

חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב)

חכמינו אומרים שקוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה על מנת ש"תכלה שנה וקללותיה" (מגילה לא). לכאורה אין זה מובן: הרי המטרה של פרשת

בשיר השירים ה' הוא הדוד, ואנחנו, עם ישראל הרעיה, ומשם לקוחים ראשי התיבותהמפורסמים של חודש אלול – אני לדודי ודודי לי. לעומת זאת ראש השנה

אמירה מפורסמת של ר' זושא מאניפולי אומרת שהמילה תשובה היא ראשי תיבות של חמישה פסוקים שקשורים לתשובה, והראשון שבהם הוא מהפרשה שלנו: "תמים תהיה עם

הנבואה שאנו מצפים שתשוב ותופיע לא אמורה להחליף את התורה. מהתורה אנו לומדים מה עלינו לעשות, והנבואה תחיה את האמונה ותנכיח את ה' במציאות על

כאשר האדם אוכל ומברך את ה', עליו לזכור מצד אחד שהוא תלוי בה', וה' יכול להחיות אותו גם ללא אוכל, ומצד שני להודות לה' על כך

ה' מהווה את כל העולם בכל רגע, אבל המציאות הגשמית נותנת תחושה מטעה כאילו היא קיימת מאליה. הסיבה לכך היא שה' נמצא בתוך המציאות הגשמית