את הסיפור הזה מספרים על כמה וכמה מגדולי החסידות, בכמה סגנונות,
נספר אותו כך:
ר' אורי מסטרליסק, המכונה 'השרף',
היה תלמידו הגדול של ר' שלמה מקרלין.
הוא היה אצלו רק פעמיים בחייו,
אך בכל פעם היה זה למשך זמן רב,
שנה-שנתיים.
באחת הפעמים ששהה אצל רבו,
הלכה אשתו והשכירה את עצמה למשרתת בבית רב העיר,
בעל ה'ישועות יעקב', על מנת להתפרנס.
ה'ישועות יעקב' היה גדול בתורה
אך לא הכיר את דרך החסידות.
כאשר חזר ר' אורי לביתו
הוא קרא לו בבהילות ושאלו בתמיהה:
"מה יש לך שם שאין לך פה?
מדוע אתה עוזב את אשתך לכל כך הרבה זמן?!"
ענה לו ר' אורי – "למדתי שם שיש בורא לעולם".
הסתכל עליו ה'ישועות יעקב' בתמיהה,
קרא למשרתת ושאלה: "יש בורא לעולם?".
השיבה לו: "בודאי".
אמר ה'ישועות יעקב' לר' אורי:
"רואה אתה? אפילו המשרתת יודעת זאת!".
תשובתו של ר' אורי היתה:
"זי זאגט, איך ווייס" –
"היא אומרת, אבל אני יודע".
עוד פחות מחודשיים י"ט כסלו,
ראש השנה לחסידות.
מה שינתה החסידות בתפיסת היהדות?
אם ברצוננו לשים אצבע על הנקודה,
נאמר שהיא בונה לנו מערכת יחסים עם ה'.
האמונה היהודית מיוסדת על כך
שלה' אין גוף ולא דמות הגוף שהוא למעלה מהשגה אנושית.
הסכנה בכך הוא ניתוק הקשר בינינו לבין ה'.
יהודי יכול ללמוד תורה,
לקיים מצוות ולהאמין בה',
אך כל זאת תוך ניתוק רגשי ממנו.
אין לי מושג מי הוא ומדוע הוא רוצה ממני כל מיני דברים.
אבל החסידות הפכה את ה'לא' ל'כן'.
כן,
אפשר להכיר את ה' ולקיים איתו מערכת יחסים
עמוקה, חמה, מתקשרת ואוהבת,
ממש כבני זוג.