מה התחדש בקריעת ים סוף? למה שירת הים נאמרה בשמחה כה רבה?
ומדוע שירת הים היא ההכנה הטובה ביותר לתפילה?
שלוש פעמים בכל יום אנו מזכירים את שירת הים בתפילה: פעם אחת אנו אומרים את כולה, בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית, ועוד שני פעמים אנו מזכירים פסוקים מתוכה בברכת "גאל ישראל" בשחרית ובערבית. בתחילה אנו מכריזים שעם ישראל שר לה' בשמחה רבה: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא". ולאחר מכן כולם יחד ענו ואמרו: "ה' יִּמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".
חז"ל מלמדים אותנו שברכת גאולה בה אנו מזכירים את שירת הים, צריכה להיות סמוכה לתפילת שמונה עשרה, "כל הסומך גאולה לתפילה – הרי הוא בן עולם הבא" (ברכות טז ב). מכך ניתן להבין ששירת הים מכינה אותנו לתפילה, ומכוחה אנו מקבלים את היכולת להתפלל לה'.
מה מיוחד כל כך בפסוקי שירת הים, שנאמרים בשמחה רבה כל כך, ושדווקא הם ההכנה הטובה ביותר לתפילה?
מה התחדש בקריעת ים סוף?
כדי לענות על שאלה זו, עלינו להבין קודם כל מה התחדש בקריעת ים סוף, בעקבותיו אמרו את השירה הנפלאה הזו. הרי עם ישראל כבר יצא ממצרים, הוא לא משועבד יותר לפרעה, ולשם מה צריך לקרוע את הים?
ראשית עלינו לשים לב למצב התודעתי של עם ישראל כעת, לאחר יציאתו ממצרים. עם ישראל בהיותו במצרים היה כבול בתפיסת העולם של פרעה, הטוענת (כפי שלמדנו בשבועות הקודמים) שאין מעבר למציאות הגשמית. על ידי עשר המכות ה' התחיל להוציא את עם ישראל מתודעת מצרים, כאשר הראה את כוחו בשידוד מערכות הטבע וביכולתו לגבור על המציאות. לבסוף, כאשר עם ישראל יצא ממצרים בפועל, הוא הגיע להכרה מושלמת בכך שה' הוא כל יכול, ואין עוד מלבדו. אך בשלב זה עם ישראל הרגיש בבעיה: אם אכן יש את ה', והוא כל יכול ויודע את הכל – לא נותר לנו שום מקום. כאשר ה' מגלה את עצמו בתוך המציאות, הכל מתבטל ואין מקום לאף אחד, גם לנו.
לשם כך נועדה קריעת ים סוף. בקריעת ים סוף ה' מעביר את בני ישראל, ומטביע את המצרים. בכך ה' מראה לנו שעל אף אחדותו, הוא נותן לנו מקום בעולם. את מי שמתנגד לה' – ה' מבטל ומטביע, אך מי שמתבטל אליו, ה' נותן לו מקום בתוך אחדותו, "בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה". נס קריעת ים סוף הוא מעין הצמצום של אור אין סוף ברוך הוא המופיע בכתבי האריז"ל: אורו האינסופי של ה' האיר את כל המציאות, ולא היה מקום לעמידת העולמות. לשם כך ה' צמצם את אורו, ויצר לעולמות מקום בתוכו.
ללא קריעת ים סוף היו קיימות רק שתי אפשרויות: או להיות כלוא ומשועבד למציאות ולכבליה, כפי תפיסת העולם של פרעה; או להיות בטל לגמרי במציאות ה', ללא שום מקום עצמי. אך קריעת ים סוף חידשה שישנה אפשרות נוספת: אפשר להיות בטל לה' לגמרי, אך יחד עם זאת לקבל ממנו במתנה מקום בתוך אחדותו.
בשמחה רבה!
התהליך הנפשי המתואר פה, מיציאת מצרים ועד לקריעת ים סוף, מתבטא היטב בפסוק שאנו אומרים בכל יום בברכת גאולה: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא". "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'" – במכות מצרים ה' שידד את מערכות הטבע והראה את כוחו לגבור על המציאות. מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ – ה' הראה וגילה שאין עוד כמוהו שיכול לעמוד מעבר למיצרי העולם. "נוֹרָא תְהִלֹּת" – בעקבות ההכרה בכך שה' הוא כל יכול ואין עוד מלבדו, אנו יראים מלהלל אותו ולשבח אותו, כי אין לנו מקום בכלל. עֹשֵׂה פֶלֶא – בקריעת ים סוף ה' גילה שעל אף אחדותו הוא נותן לנו מקום, וכך אנו יכולים לשיר לפניו ולהלל אותו מתוך המציאות שלנו.
כעת מובן מדוע עם ישראל אמר את פסוקי שירת הים "בשמחה רבה" כל כך, משום שעיקר השמחה היא בכך שה' נותן לנו במתנה מקום וקיום.
ה' מעוניין ברצון האישי שלי
כעת אנו יכולים לענות על השאלה בה פתחנו: מדוע פסוקי שירת הים הם אלו שמכינים אותנו לתפילה, עד שחז"ל אומרים שהסומך גאולה לתפילה הוא בן העולם הבא?
עיקר המקום של האדם הוא היכולת שלו לבטא את רצונו ולהתפלל. ה' נותן מקום לאדם כאשר הוא מראה לו שהוא מעוניין לשמוע את רצונו, ושיתפלל אליו. ה' כל כך מחשיב את הרצון שלנו, עד שלימדונו חז"ל (מו"ק טז ב): "צדיק גוזר והקב"ה מקיים, הקב"ה גוזר וצדיק מבטל". לכן אנו מקדימים את פסוקי שירת הים לתפילה: קודם כל אנו שמים לב לכך שה' הוא המציאות היחידה, ומצד האמת אין לנו שום קיום; אלא שה' רוצה בנו, ונותן לנו מקום, ולכן אנו יכולים ומסוגלים לפנות אליו ולבטא בפניו את רצונותינו האישיים.
ומלכותו ברצון
זוהי המשמעות של הפסוק הבא בברכת "גאל ישראל" שאנו מזכירים לפני התפילה: "ה' יִּמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". על הגויים נאמר שה' מושל, אך על עם ישראל ה' מולך – "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם". מה ההבדל בין מלוכה לממשלה? ממשלה היא בכוח ובחוזק, בלי הסכמת אלו שמושלים עליהם. אך המלוכה במהותה היא דווקא ברצון העם ("אין מלך בלא עם"). היותו של ה' מלך עלינו היא זו שהתחדשה בקריעת ים סוף: לאחר שה' מראה לעם ישראל ש'אין עוד מלבדו', הוא לא מסתפק בכך; ה' רוצה שעם ישראל יחליט בעצמו מתוך רצונו האישי שה' הוא המלך שלו, "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם".
שבת שלום !
בית המדרש 'עוד יוסף חי'