התורה כְּשִירה | חסידות לפרשת האזינו תשפ"ג

בסוף פרשת וילך התורה אומרת 'שירה' ומתכוונת גם לכל התורה. למה שירת האזינו היא כינוי לכל התורה? בנוסף, בשירת האזינו כתוב על דברים קשים שעלולים לקרות, ואם כן, למה היא נקראת שירה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'

כמה קשה לבקש סליחה? | חסידות לפרשת וילך – שובה תשפ"ג

עבודת הדם בקרבן חטאת היא שונה ומעולה יותר מעבודת הדם בשאר הקרבנות: רק את החטאת נותנים למעלה, על קרנות המזבח (ולא על קיר המזבח), רק החטאת טעונה נתינה על ידי האצבע, ורק החטאת טעונה ארבע מתנות, כלומר ארבע נתינות של דם על המזבח, בשונה משאר הקרבנות שבהם נותנים את הדם בשתי מתנות בלבד. כמובן, ביום […]

לשבת, לקום… למה תוקעים פעמיים? | חסידות לפרשת ניצבים – ראש השנה תשפ"ג

חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב) מערבבת את השטן, שכן אחרת חכמינו היו אומרים "מפני מה תוקעים גם לפני התפילה וגם בתוך התפילה" וכיוצא בזה. למה הדרך שבה אנחנו תוקעים מערבבת את השטן? על זאת ועוד […]

תחל שנה וברכותיה | חסידות לפרשת כי תבוא תשפ"ב

חכמינו אומרים שקוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה על מנת ש"תכלה שנה וקללותיה" (מגילה לא). לכאורה אין זה מובן: הרי המטרה של פרשת כי תבוא היא לומר לאדם שאם הוא יעשה את רצון ה' הוא יקבל ברכות, ואם להיפך אז חס ושלום להיפך. אם כן, המטרה של פרשת כי תבוא היא לא שהקללות […]

מלך מתנשא או דוֹד אוהב? | חסידות לפרשת כי תצא תשפ"ב

בשיר השירים ה' הוא הדוד, ואנחנו, עם ישראל הרעיה, ומשם לקוחים ראשי התיבותהמפורסמים של חודש אלול – אני לדודי ודודי לי. לעומת זאת ראש השנה הוא יום ההמלכהשל ה', ובו אנחנו מתייחסים לה' כמלך ומבקשים ממנו "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".אכן, בשיר השירים עצמו ה' לא מוצג רק רק כדֹוד, אלא גם כמלך – […]

להיות תמים, מה זה אומר? | חסידות לפרשת שופטים תשפ"ב

אמירה מפורסמת של ר' זושא מאניפולי אומרת שהמילה תשובה היא ראשי תיבות של חמישה פסוקים שקשורים לתשובה, והראשון שבהם הוא מהפרשה שלנו: "תמים תהיה עם ה' אלקיך". מה זה להיות תמים, ואיך זה קשור לחזרה בתשובה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'

אשפוך את רוחי על בשר | חסידות לפרשת ראה תשפ"ב

הנבואה שאנו מצפים שתשוב ותופיע לא אמורה להחליף את התורה. מהתורה אנו לומדים מה עלינו לעשות, והנבואה תחיה את האמונה ותנכיח את ה' במציאות על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'

אכילה ושביעה | חסידות לפרשת עקב תשפ"ב

כאשר האדם אוכל ומברך את ה', עליו לזכור מצד אחד שהוא תלוי בה', וה' יכול להחיות אותו גם ללא אוכל, ומצד שני להודות לה' על כך שהוא מחיה אותו דווקא על ידי אכילה ושביעה על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'

יחוד ה' והכניסה לארץ | חסידות לפרשת ואתחנן תשפ"ב

ה' מהווה את כל העולם בכל רגע, אבל המציאות הגשמית נותנת תחושה מטעה כאילו היא קיימת מאליה. הסיבה לכך היא שה' נמצא בתוך המציאות הגשמית ומתחבא בתוכה.! על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'

אבלות ותענוג – תשעה באב שחל בשבת | חסידות לפרשת דברים חזון תשפ"ב

בתשעה באב נראה כאילו ה' כבר התייאש מאיתנו ולא נותן בנו אמון. דווקא בתוך שיא היאוש מתחבאים התקווה והתענוג! על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. מחטא המרגלים ועד לחרישת ירושלים השורש למחשבה שה' לא מאמין בנו מתחיל בחטא המרגלים. ה' הבטיח לאבות הקדושים לתת את ארץ ישראל לזרעם, וההבטחה הזו היא הבסיס של […]