אברהם אבינו מתאמץ מאוד ללמד זכות ולבקש על אנשי סדום. מבקש מה' עוד פעם ועוד פעם, ומדבר בלשונות תחנונים – "הנה נא הואלתי לדבר", "ואנוכי עפר ואפר", ואפילו בלשון שנשמעת כתביעה "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!". אבל אף על פי שאברהם מאוד מתאמץ למצוא פתח הצלה לאנשי סדום, יש דבר אחד שאותו הוא לא מבקש: אברהם אבינו לא מבקש מה' שישאיר את אנשי סדום בחיים והוא, אברהם, יחזיר אותם בתשובה. אברהם מתאמץ מאוד להציל את סדום בזכות הצדיקים אשר בקרבה, אבל לא מבקש בכלל להציל את סדום כי אולי אפשר להחזיר אותם בתשובה.
ידוע ש"במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד". בנוסף, ביחס לאנשי סדום היה לאברהם פתח לפנות אליהם ולהחזיר אותם בתשובה, שכן הם היו חייבים לו טובה על כך שהוא הציל אותם ואת ממונם במלחמה נגד ארבעת המלכים. אם כן, למה אברהם אבינו לא מנסה אפילו לבקש שה' יתן לו הזדמנות להחזיר את אנשי סדום בתשובה?
על זאת ועוד במאמר שלפנינו.
מדת סדום
כפי שכבר נכתב כאן בעבר, רשעותם של אנשי סדום לא התאפיינה בעיקר בעשיית מעשי
רשע, אלא באידיאולוגיה שאסור לעשות חסד. אידיאולוגיה כזו מגיעה מכך שהאדם תמיד
מונע מאינטרסים, ובאמת הוא אף פעם לא עושה חסד עם הזולת אלא רק דואג לעצמו. אנשי
סדום אומרים "שלי שלי ושלך שלך" לא כאמירה פרקטית, אלא כתפיסת עולם שהיא חלק
בלתי נפרד מהנפש: לעולם מה ששלי יישאר שלי ומה ששלך יישאר שלך, כי אני לא יכול
באמת לתת לך משהו משלי. האדם לא יכול ולא יודע לצאת מעצמו ולפעול למען הזולת מתוך
אהבה שאינה תלויה בדבר, אלא הכל אינטרסים.
כאשר תפיסת העולם של האדם היא שהכל אינטרסים, לא כי זוהי צורת הפעולה שבה האדם
בוחר, אלא כי זה הטבע פנימי וחזק של הנפש – קשה מאוד לפנות אליו ולדבר על לבו. אם
אברהם אבינו היה מנסה להחזיר את אנשי סדום בתשובה, הם היו 'מבינים' שאברהם אבינו
דואג לאינטרסים שלו, ולכן הוא בא להחזיר אותם בתשובה. ממילא הם רק היו מתבצרים
עוד יותר בתפיסת עולמם, שכן גם אברהם אבינו דואג לאינטרסים שלו, ואם כך, כל שכן
שהם ידאגו לעצמם.
יותר מזה: אם אברהם אבינו היה מנסה להחזיר את אנשי סדום בתשובה, הם היו מרגישים
שגם ה' דואג לאינטרסים שלו. ה' ברא אנשים ורצה שיעשו את מה שהוא רוצה. כאשר זוהי
תפיסת העולם, אין דרך לגרום לאנשי סדום לחזור בתשובה ולעשות חסד אמיתי עם הזולת.
לכן אברהם אבינו מחפש דווקא צדיקים: אברהם אבינו שואל את ה' האם אין בסדום לפחות
מספר מצומצם של אנשים שלא דואגים רק לעצמם, ולא חושבים שהכל מונע מאינטרסים.
אם אין בסדום אנשים שלא חושבים שהכל הוא אינטרסים – אולי יש שם אנשים שלפחות
פתוחים יותר לשמוע על צורת חיים כזו? אם אין אנשים כאלו, אין טעם לנסות לקרב את
אנשי סדום לדרך ה'.
לא הכל אינטרסים!
למה אברהם אבינו לא מבקש מה' שיתן לו הזדמנות להחזיר את אנשי סדום בתשובה הבנו.
אבל כעת נותרנו עם שאלה קשה יותר: מה אברהם אבינו יענה לטענה של אנשי סדום? הרי
האדם לא עושה שום דבר בלי לרצות. גם כאשר האדם עושה משהו שאחרים אומרים לו, הוא
עושה זאת כי הוא רוצה לעשות מה שאחרים אמרו לו. גם אם אותם אחרים הבטיחו לו פרס
אם הוא יעשה זאת, או עונש אם הוא לא יעשה זאת – בסופו של דבר הוא עושה מה שאמרו
לו כיוון שהוא רוצה לקבל שכר או לא רוצה לקבל עונש. אם כן, תמיד האדם מונע מתוך
אינטרס, ואם כן, מהי הטעות של אנשי סדום?
התשובה היא שהטענה של אנשי סדום עומדת במבחן השכל, אבל מבחינת אברהם אבינו
היא לא עומדת במבחן המציאות. מצד החשיבה השכלית, האדם לא יכול לפעול בלי שיהיה
לו מניע מסויים, אינטרס. אבל אם יגידו לאברהם אבינו שכל מה שהוא עושה זה רק מתוך
אינטרס – זה יהיה לו מאוד לא נעים לשמוע, והוא לא ירצה כלל שזו תהיה המציאות.
כלומר, גם אם זה לא מתיישב עם ההיגיון, יהודי, בנו של אברהם אבינו, רוצה שהמעשים
שהוא עושה לא יהיו רק בגלל שזה מה שהוא רוצה. ה' נתן לנו מתנה ונטע בנו רצון שהוא
ירושה לנו מאבותינו, רצון לעשות חסד עם הזולת. הרצון הזה באמת לא כל כך מובן מצד
השכל האנושי, כי הוא רצון אלקי, הוא מתנה מה', ומכל מקום, גם אם הרצון הזה לא מתיישב
טוב עם השכל – בוודאי שהוא קיים.
אמונה מול אינטרס
אברהם אבינו מנחיל את האמונה לעם ישראל. כחלק מהאמונה בה' אברהם אבינו מנחיל
לבניו אחריו את ההנחה הפשוטה שהאדם רוצה לעשות טוב עם הזולת, ולא הכל מונע
מאינטרסים.
בברית המילה אברהם אבינו כרת את הערלה, את המסך שמיסך על הלב וגורם לו לחשוב
שאין כזה דבר חסד אמיתי, ואי אפשר לעזור לזולת בכנות. כאשר ה' כרת ברית עם אברהם
"להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך" – זה בדיוק מה שהוא הבטיח לו, שהוא ישריש וינטע
בתוכו ובתוך זרעו את האמונה שלא הכל אינטרסים. האדם יכול להיות בקשר אמיתי, בברית,
עם ה', וזה גורם שהוא יוכל להיות בקשר אמיתי גם עם הסובבים אותו.
כך אומר ה' לאברהם לאחר ברית המילה, ולפני שהמלאכים הולכים להחריב את סדום, "כי
ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".
ה' ידע כלומר חיבב את אברהם על ידי ברית המילה, וזה אומר שהוא ילמד את בניו את ביתו
אחריו לעשות צדקה.
שבת שלום
בית 'עוד יוסף חי'
