כשר' חיים קנייבסקי ראה את עצמו בתמונה… – אדר ב' תשפ"בה' אוהב צדיקים, וגם אנחנו,
טוב מאוד להחזיק בבית תמונות שלהם,
להסתכל עליהם ולקבל מהם השראה לעבודת ה'.
"שושנת יעקב צהלה ושמחה",
כתוב בספרי החסידות –
מה גורם לנו לצהול ולשמוח?
"בראותם יחד תכלת מרדכי" –
'תכלת' זה צבע כהה,
(לא מה שמכנים היום תכלת),
והוא מסמל את מידת היראה של מרדכי, הצדיק.
(בעוד 'חוּר' הוא צבע לבן, חִוֵור, ומסמל את האהבה).
דווקא כשאנו רואים על הפנים של הצדיק
את יראת השמים שלו אנו מתמלאים שמחה.
למה זה ככה?
מתי הצדיק מתמלא יראה גדולה?
כשהוא כביכול 'רואה' את ה',
ומתמלא ביטול עצום מפניו.
כשאנחנו מסתכלים על פני הצדיק,
אנחנו רואים איך ה' נמצא כאן איתנו,
וזה משמח אותנו מאוד.
אם מדברים על יראה משמחת,
צדיקים מספרים על הבעש"ט שלמרות שכל כולו
היה אהבת ה' ואהבת ישראל,
מה שהכי אפיין אותו הייתה יראת-שמים עצומה.
ישנו אף תיאור שמאז בריאת העולם,
לא הייתה יראת שמים כמו של הבעש"ט.
זו הייתה יראה פנימית ועמוקה,
עד כדי כך שאומרים שמים שהיו בכוס שעמדה בקצה החדר,
לא הפסיקו לרעוד מרטט היראה שיצא ממנו.
ובכל זאת,
למרות – ואולי דווקא בזכות – יראת השמים הזו,
אחד הדברים שהוא הכי לימד,
היתה השמחה בעבודת ה'.
בערב שבת נלקח מאיתנו ר' חיים קנייבסקי,
קשה להקיף בכמה מילים דמות גדולה כזו,
אבל הנה סיפור קצרצר ויפה,
שקשור לכל מה שדיברנו:
פעם בסעודת פורים ניגש מישהו אליו
עם תמונה שלו (של ר' חיים).
"מה אתה אומר על האיש בתמונה?".
הרב הביט, הרהר וענה ברצינות:
"דוקא נראה שיש לו יראת שמים"…
ולסיום, כתוב בפסוק "בראותם יחד",
לראות את הצדיק, לשים תמונה שלו מול העיניים,
זה ממש חשוב, מקרב לה' ומשמח עד בלי די,
אבל זה יקרה בצורה הטובה ביותר,
דווקא כאשר עושים זאת 'יחד',
לא נשארים לבד, אלא מצטרפים לקהילה שלמה,
שמקבלת יחד מהצדיק.
תתקשרו לצדיקים,
הניחו את התמונות שלהם בבית,
תתחברו לאנשים נוספים שמקבלים מהם,
ותזכו לעבוד את ה' בשמחה כל השנה!
נשמח לשמוע מכם,
מה אתם אומרים?
עד דלא ידע" – להפסיק לחלק לעצמנו ציונים… – פורים תשפ"ב