"תכל'ס, יותר נעים לי עם החברים שלי…" – טבת תשפ"בשאלתם, בצדק, למה רק ההורים יכולים לתת לנו,
את ההרגשה שאנו רצויים ואהובים.
מה עם חברים טובים, בני זוג וכדומה?
בואו נעמיק טיפה יותר ונבין מה מעניקים לנו ההורים.
כל בן אנוש אחר, גם אם זה החבר הכי טוב,
או אפילו בן הזוג שלי,
מכיר אותי רק אחרי שנולדתי.
הסובבים אותנו אוהבים ומעריכים אותנו,
בשל תכונות חיוביות, קווי אופי טובים,
או כשרונות בהם התברכנו.
אבל ההורים אוהבים אותנו עוד לפני שנולדנו!
בשונה מהשאר, רק ההורים,
הם אלו שמכירים אותנו לפני שאנחנו מכירים את עצמנו.
הרצון של ההורים, האהבה והשמחה שלהם בנו,
נמצאים לנו עמוק באישיות, הם יסוד הקיום שלנו.
לכן רק הם נותנים לנו תחושה שטוב שנולדנו ושאנחנו קיימים.
בעומק יותר, מה שאנחנו מחפשים בחיים,
זה שיאהבו אותנו יותר מאיך שאנחנו אוהבים את עצמנו.
אם אנחנו מרגישים רק שאנחנו אוהבים את עצמנו,
אנחנו מרגישים מיותרים בעולם,
כי אין בו אף אחד שרוצה בחיים שלנו כמו שאנחנו רוצים אותם.
את האהבה הזו רק ההורים יכולים לתת.
בפועל,
האהבה הזו מתבטאת בעובדה שההורים
מוכנים למסור את כל מה שיש להם ואפילו את החיים שלהם,
עבורנו, הילדים.
דעתכם? ניפגש!
בפעם הבאה נדבר על קשיים שיכולים להיות לנו מול ההורים.
היו עימנו.