מה עם דמי חנוכה? נתתם כבר? בואו איתנו לניצוץ הבא:
"על ידי הצדקה שנותנים לנערים מתעורר למעלה צדקה וחסד להשפיע לאדם הגם שהוא במדרגת נער".
(עבודת ישראל, רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, דרוש לחנוכה)
גם אתם שמתם לב לזה?
כל הפסוקים שמדברים על הצדקה בתורה הם כפולים – "פתוח תפתח", "הענק תעניק", "נתון תתן". למה כל כך צריך להדגיש לנו את זה?
יש לנו איזה טבע כזה, כשאנחנו מרפים הידיים נסגרות, נקפצות. כדי לפתוח אותן אנו צריכים להפעיל שרירים, זה לא זורם לנו בטבעיות. בגלל זה ה' מדגיש לנו, תשקיעו מאמץ ותתנו. בלי חשבון.
לפני כמה זמן התקשרו אלי מאיזו עמותה, רצו תרומה. בדרך כלל אני עונה שאני תורם לעמותות קרובות לליבי, מצטער ובהצלחה. אבל פתאום תפסתי את עצמי עם המחשבה הבאה: 'מה פתאום שאתן לאחרים מהכסף שלי?!' אז תרמתי, רק כדי להצליח לשחרר קצת, לזכור שהכל מגיע בחסד מה', גם הכסף שנמצא בעובר ושב.
לא רק זה, לפעמים המעשים שלנו לא משהו…
וגם בפעמים האלו, ה' נותן לנו בלי חשבון. "כי נער ישראל ואֹהבהו", גם כשאנחנו שובבים ולא תמיד עושים דברים טובים עם מה שאנחנו מקבלים.
אם אנחנו מקיימים את "פתח תפתח", גם ה' בחזרה "כי ברך יברכך", נותן לנו בלי חשבון.
פתחו את הלב והכיס, ופשוט תתנו – לעניים, לילדים, לבן הזוג, בלי הרבה חשבונות. תראו שגם לכם ה' פותח שערים שלא חשבתם שאי פעם יפתחו.
שבת שלום וחנוכה שמח!
