כתבנו לא מזמן שברגע שנופלים צריך מיד לקום ולהמשיך קדימה.
האם אנחנו לא עובדים על עצמנו? האם לא כדאי לגעת בנקודות הרגישות האלו, להתעכב עליהן ולטפל בהן?
אדמו"ר הזקן בספר התניא עונה על השאלות האלו.
הוא אומר שתמיד תמיד צריך לעבוד את ה' בשמחה ולא להיות עצובים. ומה עושים כאשר עצובים ודואגים מהנפילות שלנו? הוא עונה שכאשר הדאגות האלו נופלות עלינו סתם כך באמצע היום הן תמיד תמיד מגיעות מהיצר הרע.
מדוע?
כי אם אנו באמצע לימוד תורה או תפילה וכדומה, זה בטח יפריע לנו לעבוד את ה' בשמחה.ואם אנו באמצע ההתעסקויות הרגילות שלנו ביום יום, מאיזו סיבה הגיעו לנו דאגות בעבודת ה'?
אז מה כן?
כדאי ומומלץ לקבוע זמן יומי קבוע לטיפול יזום בנפילות אלו. בזמן הזה אפשר להתבונן בכל היום האחרון, לבקש רחמים ועזרה מה' ולפעול בכל הכלים שעומדים לרשותנו כך שלא נגיע שוב לאותו מקום.
קריאת שמע שעל המיטה היא זמן מעולה לדבר כזה, בקרה יומית שכזו, שתיתן לכם לישון בלב שמח.
נסו את זה בבית וספרו לנו איך היה!
בהצלחה!
