אנחנו לא כל כך יודעים איך להסביר את זה… אז מה כן?!
חודש התשובה הגיע, וזהו בדיוק הזמן לתת תשובות לשאלות החשובות:
מי שב? לאן שבים? מהי בכלל תשובה? זה קל או קשה? מספיק הרהור תשובה אחד או שצריך תהליך מתמשך? בטח יש לכם עוד כמה כאלו…
האמת היא שתשובה היא בעיקר תנועה נפשית בתוך האדם עצמו, וככזו היא משתנה מאחד לשני. אולי זו הסיבה שרבו כל כך הדיבורים וההסברים על מהותה של התשובה, הכל בניסיון להסביר לנו מה מתחולל בתוכנו כאשר אנו שבים אל ה'.
ובכל זאת, גם אם את עצם התנועה הנפשית ששמה 'תשובה' קשה להסביר במילים, את החשק לעשות תשובה ואת המאפיינים הכלליים שלה אפשר לנסות לכתוב במילים שיתנו ביטוי וכיוון למה שמתחולל בתוך כל אחד ואחת ממנו.
(כן, אמרנו 'לנסות', כי רק אתם יכולים לדעת אם הנסיון שלנו לדבר על התשובה הצליח לגעת בכם בפנים ולגרום שם לאיזו תזוזה… לא הצלחנו? דברו איתנו, רק ככה נדע להשתפר. עשינו עסק?! 🙂 )
ובכן, מה זו תשובה?
בתור התחלה, נכתוב כאן שתי הבנות בסיסיות:
א. תשובה היא במובן הכי פשוט – תשובה על החטאים.
מי יכול לומר שהוא נקי מדברים כאלו? החל מכיבוד הורים, עבור בהלכות שבת וכלה בלשון הרע… אנו חלק מה', אך במעשה החטא התנתקנו ממנו וכעת אנו רוצים וזקוקים לשוב אליו.
ב. תשובה במובן הרחב שלה – לחזור למקום האמיתי שלנו. כאן כבר התשובה לא קשורה לחטאים והיא חלק בלתי נפרד ממנו, מרגע שנולדנו ועד סיום השליחות שלנו בעולם הזה.
מכירים את התחושה הזו של החוסר, הגעגוע, הרצון להתמלא? הרבה פעמים אנו מדכאים אותה באמצעות שוקולד שווה או ספר מעניין, אבל היא תמיד תחזור ותדפוק בתוכנו – זוהי תחושת הגעגועים שלנו לחזור הביתה.
הבית האמיתי שלנו הוא ה' יתברך, וככל שאנו מודעים לנוכחות שלו בחיינו כך אנו מרגישים יותר קרובים לבית. אבל כמו בן ששב ממרחקים לבית הוריו וככל שהוא מתקרב אליו הגעגועים מתגברים, כך גם אנו.
לעולם לא נוכל לומר שהגענו, כי ה' הוא אינסופי, אז אל לנו לצפות שהגעגועים יפחתו או יפסקו בשלב כלשהו, זהו הסוד הגדול שכדאי שנזכור – אנו לא מחפשים לסיים עם הגעגועים אלא להצליח לבטא אותם יותר ויותר בחיינו, כי הגעגועים האלו הם סוד קיומנו.
כך מתחברים לנו שני מובני התשובה – הגעגועים נולדים בתוכנו כתוצאה מההרגשה שהתרחקנו מהבית, כל נשמה שירדה לעולם התרחקה מה', ונשמה שנפלה בחטאים פשוט העצימה בידיה את הריחוק.
אלול כאן, ולא משנה מה עברנו השנה, בואו נעשה תשובה, בואו נתגעגע…
