שיעור בדבר מלכות לפרשת בא – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך התוועדות ד' שבט תשס"ז. נרשם ע"י איתיאל גלעדי, לא מוגה. מתוך הדברים: פרצוף צרופי השרש ערף. פרשת השבוע פותחת "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'". בעצם זו הפעם השלישית שכתוב "בא אל פרעה" – יש פעמיים בפרשת "בשלח", לפני מכת צפרדע ולפני מכת דבר, וכאן פעם שלישית, לפני מכת ארבה (שהיא […]
פרשת בא לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: ידיעת חסדי ה' בשנה זו עוסקים אנו בהקבלת ז הקרואים בפרשה ל-ז מדות הלב – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. לחלוקת הקרואים ישנה מסורת, אך יסודית ממנה היא החלוקה ל-גן פרשות (הנזכרת במדרשים ובקבלה), והחלוקה לפרשיות (בה […]
ויהי בחצי הלילה – יוסף פלאי
על רגע הגאולה ממצרים, בחצי הלילה בדיוק, במכת בכורות. יציאת מצרים עומדת ביסוד אמונת ישראל; כל התורה בנויה על הציר של יציאת מצרים, בכל הזמנים המקודשים אנו מציינים "זכר ליציאת מצרים", ובכל יום ויום עלינו להזכיר את יציאת מצרים[1]. ניתן לומר שיציאת מצרים היא כל הסיפור הארוך, מהולדת משה רבינו, דרך עשר-המכות ועד שיצאנו מבין […]
אביב של גאולה – ישראל אריאל
הגאולה אינה באה כאביב נעים אלא בדם ואש ותמרות עשן. יציאת מצרים היתה באביב, "היום אתם יוצאים בחודש האביב". "עת הזמיר" מגיעה אז, וזהו גם הזמן לזמירות חדשות ולתקוות חדשות. יציאת מצרים מעוררת את האוטופיות (– חלומות וחזונות לתקון החברה והעולם). ובאמת, מה מתאים יותר מלחגוג בזמן כזה את לידת כנסת-ישראל, ומלהצטרף אל שיר האהבה הגדול שבין […]
בחפזון יצאנו ממצרים – הרב יצחק שפירא
היציאה החפוזה לגאולה נשארת בזכרון ישראל לעולם ועד. "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה". חז"ל כבר השוו בין יציאת מצרים, שהיתה בחפזון ובמהירות, לבין הגאולה העתידה שעליה נאמר "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" (ישעיה נב, יב. וראה שמות רבה יט, ו). מדוע באמת היתה יציאת […]
דברי תורה לפרשת וארא – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. פרשתנו פותחת: "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'". ופירש רש"י: "'וידבר אלהים אל משה'. דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר 'למה הרעותה לעם הזה'. 'ויאמר אליו אני ה". נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני. ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים […]
לשונות הגאולה בגאולת מצרים ובגאולה העתידה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על ארבע לשונות הגאולה. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו מופיעות ארבעה לשונות של גאולה: "… והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לקים…". לאחר ארבע לשונות אלו מופיע לשון חמישי שכבר לא שייך לשלבי היציאה השלימה ממצרים אלא להגעה לארץ ולכניסה אליה: "והבאתי אתכם אל הארץ…". רבינו בחיי מסביר כי כנגד ארבעה […]
לשונות של אהבה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
ההשוואה בין על לשונות הגאולה ללשונות האהבה בשיר-השירים: אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי. מעובד מדברי הרב. חז"ל הקישו בין נישואין לבין יציאת מצרים על יסוד הפסוק "א-לקים מושיב יחידים ביתה [נישואין] מוציא אסירים בכושרות [יציאת מצרים]". לפני החתונה כל אחד אסיר-שבוי בתוך עצמו ובתוך העולם הסובב אותו ואינו יכול לגלות את כח האין סוף שבו (המתבטא […]
פרשת וארא לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: "זוכר חסדי אבות" הפסוק השני ב"ראשון" (על שמו נקראת הפרשה) – "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די…" מזכיר את התגלות ה' לאברהם ב"ראשון" של פרשת וירא. כפי שהוסבר שם, כל גילוי אלקות […]
עשר המכות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת וארא. בעריכת איתיאל גלעדי. אל גִנת אגוז ירדתי תכלית עשר המכות היא גאולת דעת ישראל: "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו… וידעתם כי אני הוי'", אך גם במצרים נאמר "וידעו מצרים כי אני הוי' בנטֹתי את ידי על מצרים". לכאורה, איזו משמעות יש לידיעת […]
