ר' ברוך מגארליץ – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

רבי ברוך מגארליץ היה בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. הוא היה הצעיר בין הבנים, ואחיו, רבי יחזקאל משינאווה, היה הבכור. הוא מאד כיבד את אחיו, אבל יחד עם זה היו לו הרבה חילוקי דעות איתו. הם לא הסכימו על כל דבר בעבודת ה', היו להם דרכים קצת שונות, ואף- על- פי-כן מאד דאג לכבדו. פעם שאלו אותו מה ההבדל בינך, רבי ברוך, לאחיך הגדול, רבי יחזקאל? הוא ענה במשל: אחי הגדול, רבי יחזקאל, אם הוא יבוא ויראה הר מאד גדול, שכולו רע, אבל הוא יבחין שבתוך ההר יש איזה אבן או נקודה טובה, אז הוא יעשה כל מאמץ שבעולם, במסירות-נפש, להגיע לנקודה הטובה ולהוציא אותה מההר. אבל אני, אם אני רואה הר שכולו טוב, אבל יש שם אבן אחת של רע, אז 'אני עושה כפרות עם כל ההר' – אני זורק את כל ההר הזה לפח.

צריך להבין – מדתו של אחיו מובנת, הוא רואה שהכל רע אבל יש נקודה טובה, אז צריך להצילה, אך איך אפשר להבין את מדתו של רבי ברוך, שזורק דבר שכולו טוב בגלל שיש בפנים משהו רע. הוא זורק את הטוב?

יש כמה סוגי צדיקים – וזה כתוב גם בתניא – שאחד הדברים שזה מבחן לגבי צדיק הכי גדול וגמור זה שהוא שונא את הרע בתכלית. זה שהוא רואה שהכל טוב, אבל יש שם קצת רע – זה סימן שהטוב הזה לא טוב אמיתי, לא טוב מוחלט. זה בדיוק כמו שכתוב בתניא ש"צדיק שאינו גמור" עדיין יש לו משהו רע – "צדיק ורע לו" – ואז 'זה לא זה'. הוא רוצה לומר, שאם יש עדיין קצת רע 'זה לא זה' – זה לא מה שה' רוצה.

ניתן דוגמה מלימוד מדעים – יש כל מיני תאוריות. יכולה להיות תאוריה שמסבירה כל מה שקורה בעולם נכון, חוץ מתופעה אחת. מה עושה פיזיקאי גדול עם תאוריה כזו? זורק את כל התאוריה לפח, כי אם זה לא מסביר הכל מאה אחוז נכון, סימן שהכל לא נכון, אפילו אם נדמה כנכון וטוב. אם משהו אחד לא בסדר – סימן שהכל לא בסדר, וצריך לחפש משהו הרבה יותר אמיתי.

דוגמה נוספת: יש סיפורים רבים מהם עולה כי כאשר מתגלה לאדם 'מגיד' מן השמים, ההבחנה אם הוא שייך לצד הקדושה או חלילה לסטרא- אחרא נעשית באותו אופן: גם אם הוא מגלה לאדם סודות רבים ונפלאים, סודות אמיתיים, הרי שאם יש נקודה אחת בה מתברר שיש שקר או רוע (גילוי שקרי או הוראה נגד התורה ומצוותיה) – מתברר שיש לזרוק את כל גילויי ה'מגיד', וכולו שייך לסטרא- אחרא.

זוהי מדתו של רבי ברוך – מדה של צדיק גמור, שאפילו כשהכל טוב, אם יש טיפת רע הוא כבר לא צריך זאת בכלל.