הצעה ל"מגילת עצמאות חדשה", פורסמה בשנת תשנ"ח ע"י תנועת "חי וקים". להצעה נלוותה חוברת הסבר עיונית. הדברים מתפרסמים כאן ככתבם הראשון ברשות המחברים.
מגילת העצמאות החדשה
לקראת שנת היובל למדינת היהודים (טיוטה)
"חיים ממנו נוחיל ולישועתך קיוינו, עתה ירחיב י-ה-ו-ה לנו ופרינו.
יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו. אנחנו אלה פה היום כולנו חיים"
הננו אנחנו בני ישראל, עם אלהי אברהם יצחק ויעקב, אנשים ונשים זקנים עם נערים, עומדים היום בלב-נכון לפני א-להינו לכרות ברית חדשה באמונה באמת באהבה, ולכונן את מלכות ישראל בנחלת אבותנו, בארץ הקדושה ליעוד הישראלי.
* * *
מתוך בטחון בצור ישראל קמה לפני שנות דור מדינת ישראל כפרי מאמץ כביר, רב-פנים ורב-דורות, של מקווים ומתפללים, חולמים ולוחמים, חלוצים ובונים. עם-שרידי-חרב שב למולדתו מגלות ארוכה על-מנת להגשים בה את כמיהת הדורות לגאולה.
המדינה הצעירה גדלה והצליחה וגם עשתה פרי. שעריה נפתחו לרוחה לקראת בניה השבים מארבע כנפות הארץ, האוכלוסיה רבתה עשרת מונים בעוד השבטים השונים מתגבשים לכלל עם אחד; מערכות כלכליות וחברתיות משכללות נוסדו לתפארה והוקם צבא רב-כח שעמד על משמר ארצנו והדף פעם אחר פעם את אויבנו הקמים עלינו עד אשר לא נותרה בהם עוד רוח מפנינו – מאת ה' היתה זאת היא נפלאות בעינינו!
ועם זאת – בל נכסה פשענו – מודים אנו בבושת פנים ומתודים בפה מלא על כל אשר פגמנו מיום הקוממיות ועד היום הזה: לא השכלנו, כעם ריבון בארצו, לבטא את יחודנו בעמים; לא הצבנו יעוד ולא העמדנו חזון; חיי הציבור והיחיד נתדלדלו ונתרוקנו מתוכן וכמעט יבש בנו המעין היהודי החי שליוה אותנו לאורך הדורות; אבדה ונכרתה מפינו האמונה בעצמנו ובאמתנו; איש לבצעו פנינו ובשרירות ליבנו הלכנו; אשמנו לבנינו כי בגדנו באבותינו, חטאנו לנפשנו כי שחתנו דרכנו, הרשענו ופשענו – לכן לא נושענו.
שכחנו שם א-להינו ונפרוס כפינו לאל זר; סרנו ממשפטי אמת וחוקי חיים, מורשת ישראל, ואימצנו לנו קני-מידה זרים לרוחנו המובילים אותנו תמיד לכיוון שונה בתכלית מן הרצוי, האמת והישר על-פי מיטב התחושה וההכרה שלנו כיהודים. כפיפות הקומה בפני אומות העולם ותרבותם ממררת את חיי העם, מחללת את כבודו ומדכאה את רוחו הפורצת – ומכאן רפיון הידים, משבר-כל-הערכים ותחושת אובדן הדרך המאיימים לפורר את יסודות הקיום, את העם ואת הארץ. במקום להיות לאור-גויים, היינו למפגע ולמטרד; כחגבים הינו בעינינו – וכן הינו בעינהם; לא שקטנו שלונו ולא נחנו – ויבוא רוגז.
ואתה אלהינו, צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית-ואנחנו הרשענו!
מה נאמר לפניך יושב מרום הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יודע – ואתה גם יודע ועד כי לא במרי ובמעל רחקנו מדרכיך – הגלות הארוכה שעדיין לא נטהרנו מטומאתה ולא נרפאנו מיסוריה היא ששיבשה את דרכינו, ואף גם לקינו בכפליים בייסורים מרים ועכורים ונפשנו עודנה רצוצה מאימי השואה הנוראה בדור אחרון, דור חותם הגלות, בה שתינו-מצינו את כוס היגונים עד תום.
והננו שבנו אליך ברוח נמוכה – אנא תבוא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו, הבט לענותנו ואל תבט לעווננו, עשה למען הרוגים על שם קדשך וטבוחים על יחודך וחמול עלינו ועל עוללינו וטפנו, הושיעה את עמך בו בחרת מכל–עם, וברך את נחלתך אשר שמך נקרא עליה, א-ל נא רפא נא, סלח נא מחל נא, לב טהור ברא לנו ורוח נכון חדש בקרבנו ותן לנו כח זאת הפעם להחלץ מבור גלות, גלות הדעת וגלות הנפש, לקרוא דרור לארץ ולהכנס לחיי-גאולה – כי עת לחננה, כי בא מועד.
* * *
ואלה הם כללי-היסוד למדינה-כרוח-ישראל אותם מציבים אנו היום הזה כיתד שלא תמוט, ומקבלים עלינו ועל זרענו ללכת לאורם על האדמה הזאת; כולנו כאיש אחד בלב אחד, ראשינו גדולינו שופטינו וחכמינו, כל איש ישראל וכל הנבדל מעמי הארצות אל דרך ישראל; אשר ישנו פה, ואשר איננו פה עמנו היום :
א
מגמתה הראשונה של מדינת ישראל היא איחוד, גיבוש וצירוף כל הפרטים לכלל אחד. כל בני המדינה מגיסים ברצון ובמלא המרץ את חירותם האישית, המוגבלת מטבעה, לשם חירות הכלל.
האמונה בטוב הנטועה בנו מתולדה, מאפשרת לנו ומדריכה אותנו להעמיד מלכות – ממשל ריכוזי בעל חופש-פעולה נרחב וכח-פעולה מוסיף והולך, שיוביל אותנו לעצמאות שלמה, נוטלת אחריות הולכת בגדולות, הפושטת בכל וידה בכל.
כך תיבנה מערכת מלאה תנועה, תנופה ויוזמה, נטולת ספיקות ולבטים, שכל כולה אהבה, חדוות עשייה, זריזות ויעילות, ופניה אך להיטיב לכל יצור בשפע ברכה עד-בלי-די.
ב
ממלכת ישראל שותה מבארה שלה בלבד, אינה מנסה להתיישר או להתפשר עם תרבויות אחרות, נזהרת מכל מסכה זרה לרוחה ואינה מחזרת על פיתחי אומות ומדינות לשם השתלבות במשפחת העמים.
פטורים אנו מעיקרא מכל כפיפות למוסכמות בינלאומיות, לתקנות וחוקות אנוש שלא ממקור ישראל יצאו; משלנו נחצוב ונעמיד את היסודות להווייתנו, ונקבע את הכיוונים למהלכינו; נפעל אך ורק על פי אמות המידה שלנו, ולאורם תיבחן ותתברר היטב כל חכמה-הבאה מן החוץ בטרם תיקלט בקרבנו.
ישראל עם לבדד ישכון, אינו זקוק להכרה בזכות קיומו, רוחו מחושלת ומחוזקת, ועוצמתו הפנימית, הגרעינית, העצורה והמכונסת מרתיעה כל נסיון לפגוע, להבהיל, לטשטש ולערער את שיווי משקלו.
ג
ממלכת ישראל קמה מתוך-תוכו של העם, ובשום צד אין המדינה מתנכרת לעם כי אחד ממש הם שניהם. אזרחי המדינה הם כל בני משפחת ישראל ואך ורק הם בלבד.
הבסיס האיתן לממלכה הוא החיבור הבריא אל עצמנו-כפי-שאנו, ללא כל תסביך. מתוך סגולת ישראל המצוינת באיזונה, בגמישותה ובחיוניותה האינסופית, הרחומה והתמה, תתגלה תפארת מדינת ישראל. החוש הישראלי העממי, הגזעי, נחלת אבותינו הקדושים, הוא שידריך את המדינה בסבך המאורעות המתרגשים ומתחלפים לבקרים, וייצב איתה אל מול סערות הימים.
הגרים והתושבים המבקשים להתחבר לקהילת יעקב מתקבלים בברכה ובאהבה, כמוהם כאזרח לכל ענין שבחיי-נפש, אך אל-להם להוות גורם קובע ומשפיע על הצביון בטרם התערו כאזרח רענן בתוך הרקמה הישראלית.
ד
נצח ישראל מתברך מתוכו חוסנו בקרבו פנימה ואינו זקוק לשום עזרה מבחוץ לשם רווחתו ובטחונו.
איננו מתכונים להצטרף אל המרדף העולמי העצבני, חסר התכלה, אחר 'רמת חיים' שדבר אין לה עם איכות חיים; אנו משחררים עצמנו מנחשולי הפרסומת, מצרכנות לשמה ומהוצאות ראווה מיותרות, עקרות ויקרות – וממילא פטורים מעונשו של הסחרור האינפלציוני, מתלות בגורמים זרים ומפגיעה בערכי טבע ונוף. אנו פונים, כיהודים בארצם, אל עבר חזון 'איש תחת גפנו' המבטא נחת רוח, בריאות ושובע לכל אדם לפי מזגו ותכונת נפשו.
מתוך בטחון מוצק נציב מערכת בריאה, ארוכת נשימה, היוצרת ומיצאת איכות בעלת תוכן פנימי ואורח חיים; הלומדת ומלמדת להפיק הרבה מן המעט לשם רווחה של אמת, והחותרת להנמיך, תוך דוגמח אישית של נושאיה, את רמת הגירוי הציבורי, עד לחיסול הפער החולני בין המצוי והרצוי, ובין שכבות הציבור השונות.
ה
ממלכת ישראל תשוב ותטפח את היופי היהודי הקורן, שכולו אומר קדוש; תשחרר אותנו מכבלי המתירנות הממלכתית המטמאת ומטמטמת ואוכלת כל חלקה טובה, ותטהר את אויר ארץ ישראל מכל זוהמה.
איננו מתכוונים לבטא את עצמאותנו בבולמוס של עריות, באספקת גירוים ובהשבעת תאוות חושים מכל מין; לא נוסיף עוד להתנוון מדעת, לדלדל את מעינותינו ולבזבז את כח היצירה הייחודי הטמון בנו בשקיעה-עד-צוואר באמבטי הרותחת הזאת. מרצוננו נציב לנו גדרי קדושה נאותים. במקום לעסוק במיסוד הזנות לסוגיה, נחל לבנות מסד לאהבה יוצרנית, ונפנה לטיפוח חיי המשפחה והקהילה.
הריסון הזה יפיק, במישרין ובעקפין, שפע עצום של תולדות רעננות בכל תחומי היצירה, החזון והמעש; מעם עייף ומדולדל נהפוך לעם קדוש, שופע ברכת-טוב לכל עמי תבל.
ו
ממלכת ישראל אינה כבדה בכסף ובזהב; אינה חותרת לצבירת הון וכח כלכלי לשמו; הכסף משמש בה אמצעי ופוסק מלהיות נושא-לעצמו המעביר עם ואדם על דעתו.
הענין האישי, הציבורי והלאומי בבורסה ובשערי מטבע מתפוגג לגמרי, והאשראי מצוי חינם וללא הגבלה לכל הבא בברית ישראל, מתוך רצון-אמת של השלטון להשביר בר לכל המתבקש, כצינור המכניס מכאן ומוציא מכאן.
* * *
אלה הם ששת העמודים עליהם מושתתת מעתה הריבונות הישראלית; מהם יצמח ועל גבם יעמוד הבסיס האיתן לחופש אמיתי, אישי ולאומי, ולישוב הדעת שיאפשר לנו, כולנו כאחד, להיפנות אל המשימה המרכזית היעודה לנו מאז על פי טבענו היהודי העצמי – חיפוש-יוצר-ומחדש-מן- המקור ומפיק מתוך התורה הכתובה ומסורה לנו תיקונים גדולים, משפטי אמת וצדק, חוקי-יושר מאירי-עיניים ומשמחי-לב ודרכי חיים מפוארים לאדם, לעם ולעולם, עד לביעור סופי ומוחלט של שרש' הרוע והסבל מן העולם כולו, ועד לחידוש ברית האהבה בין א-להי ישראל ואומתו בבית המקדש שכל-כולו משכן קבע חי ורענן לטיפוח המסירות, ההיטהרות וההתקדשות שבעקבותיהן ברכת-יצירה-בלתי-נדלית, חזון נפרץ והשראה נבואית, כי שם ציוה ה' את הברכה, חיים עד עולם.
נכון יהיה אז הר-בית-ה' בראש ההרים, ונהרו אליו עמים, לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד, ושלום ואמת יהיה בימים ההם, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
א-ד-נ-י תשיש נא עלינו כאשר ששת על אבותינו
וברך עמך באור פניך כי חפצים לעשות רצונך
וברצונך תעשה חפצנו הבט נא עמך כולנו
