לכ"ט בשבט, יום פטירתו של רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, המכונה "הסבא מסלבודקה".
ר' נתן צבי נודע מצעירותו כ"עילוי" ובהמשך דבק בשיטת המוסר מיסודו של ר' ישראל סלנטר. רנ"צ שם לו למטרה להפיץ את תורת המוסר בליטא כולה, ובפרט בעולם הלמדנים. לשם כך יסד את ישיבות גדולות, בהן למדו ולימדו תלמידי חכמים עצומים מגדולי הדור, יחד עם לימוד המוסר ותיקון המידות. למרות היותו הכח המניע בכל מפעלי התורה החשובים בליטא, מעולם לא הסכים לשאת בתפקיד רשמי, וברח בכל מאודו מן הכבוד.
בשנת תרפ"ד החליט כי חובה לחזק את הבנין הרוחני בארץ הקודש ההולכת ונבנית, ויסד את ישיבת "חברון" בעיר הקודש חברון, שבראשה עמד חתנו ר' משה מרדכי אפשטיין. תוך זמן קצר למדו בישיבה 160 בחורים. הסבא עצמו עלה לחברון בקיץ תרפ"ה, ושם המשיך לשקוד על תורתו בהצנע לכת, אהוב על כל תלמידיו. לאחר תקופה גברה עליו מחלתו ונאלץ לעבור לתל-אביב שם נפטר בשנת תרפ"ז.
בעת שרוחות הקומוניזם השתוללו בליטא, נשבו נפשות טהורות רבות ברעיונותיהם, עד שמספר בחורים אירגן מרד נגד הנהלת הישיבה בסלבודקא. בין ה"מורדים" היה אחד ממצוייני הישיבה, והרוחות בישיבה סערו, בפרט בעת שהלה התחצף והרים קולו נגד הנהלת הישיבה. רק הסבא לא התפעל כלל. כשנשאל על כך ענה: בחור זה נשאר עדין וישר בטבע גם היום, והסימן לזה, שהוא אינו מסוגל להשמיע טענותיו בנחת. לו היה מדבר בנחת היה שומע בעצמו מה שהוא אומר ומיד היה מתחרט. לכך מרעים הוא בקולו, שלא ישמע את עצמו וימשיך לבלבל עצמו בהבליו.
———————————————————————————————————————
שמירת המזיק
הלכות נזיקין הערוכות לפנינו מטרתן לכאורה לשמור את הניזק ורכושו מהעברין המזיקו. אבל השקפת התורה היא שגם מבלעדי טובת הניזק יש עניין בכל אלו ההלכות למזיק עצמו וטובתו – "יותר יש לו לאדם לשמור עצמו שלא יזיק משלא יוזק" (לשון התוספות). הרי טבע האדם להיות נזהר מכל נזק שלא יבוא עליו. אעפ"כ, כל אותה הזהירות מפני נזק שיש לו לניזק, עדיין מעטה היא לפני המזיק. על המזיק לשמור עצמו מאד, שכן את חבירו הזיק היזק ממון, ואת עצמו היזק נפש.
צורתן האמיתית של כל אלו ההלכות אינן רק שהן שוללות כל מעשה נזק, אלא שלילת הרע – סיבת ההיזק – מליבו של אדם. לכך אומרת הגמרא "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין".
מדברי ר' נתן צבי פינקל
