כ' במרחשון הוא יום פטירתו של הצדיק המקובל ר' מרדכי שרעבי זצ"ל. ר' מרדכי נולד בתימן, וכבר בגיל שמונה הרביץ תורה כ'מארי' לילדים. משעלה לארץ הקודש, קבע מושבו בירושלים עיה"ק ויותר מחמשים שנה חי בביתו הצנוע בשכונת 'מחנה יהודה', עד לפטירתו בשנת תשד"מ.
ר' מרדכי היה גדול בנגלה, בעל 'שכל זך וצח', אך התפרסם בעיקר כאחד מגדולי המקובלים שבדור, ועמד בראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום'. ר' מרדכי סידר שהלימודים בישיבה יכללו נגלה ונסתר גם יחד, כך שגם מי שטרם "מילא כריסו" בנגלה יוכל לקלוט מאור חכמת הקבלה, כשלימוד הקבלה הוא ממש "למעשה" – דהיינו בתפילות על-פי כוונות האר"י הקדוש והרש"ש, והכל מתוך קדושה וטהרה יתירה.
בנוסף לגדולתו בתורה, נודע ר' מרדכי כצדיק וקדוש, רבים היו משחרים לפתחו להתברך ולהתקן, ורבים החיים עמנו היום יכולים להעיד על המופתים שנעשו על-ידו, בבחינת "צדיק גוזר".
כך סיפר הרב מרדכי אליהו זצ"ל: באחת השבתות, כשיצא ר' מרדכי מבית-הכנסת עם חבורת תלמידיו, הגיח צעיר רוכב אופנוע ונסע בכוונה בין המתפללים. התלמידים גערו בצעיר, אך ר' מרדכי אמר: "הניחו לו הוא לא אשם, האופנוע אשם". כעבור זמן קצר, דמם לפתע האופנוע והצעיר לא הצליח בשום אופן לתקנו. אחד המתפללים שראהו בכך, יעץ לו לבקש מחילה מר' מרדכי. ר' מרדכי קבל את הצעיר במאור פנים, עיכב אותו בביתו עד צאת השבת, ואז אמר לו שילך לדרכו והאופנוע יפעל כרגיל, אך לא בשבת… הצעיר חזר לאופנוע, והנה הוא פועל כדרכו. אך הנה, כשהגיעה השבת הבאה, שוב לא הצליח הלה להתניע את האופנוע. הצעיר חזר אל ר' מרדכי, וסופו שנתקרב וחזר בתשובה שלמה. זכות הצדיק תגן על תלמידיו ועל כל ישראל אמן.
