תגובה קצרה למאמרו של הרב דודקביץ "לקראת ה' באייר". הרב דרוקמן טוען "כל הצרמוניה סביב ההילה של מדינה יהודית – פשוט אין לה בסיס חוקתי-עובדתי-עקרוני!" כי המדינה בהגדרתה כיום היא שלטון העם שאינו דוקא יהודים.
ב"ה, עש"ק תזו"מ ה'תשס"ו
כב' ידיד נפשי היקר והנעלה הרה"ג רבי דוד דודקביץ שליט"א, רבה של יצהר.
שלום וישע רב!
ראיתי את דברי כת"ר בקונטרס "לקראת ה' באייר", ודומני שאחרי כל אריכות התהיות, התמיהות, ההסברים והביאורים (וכן בשאר העלונים והחוברות שצצים "כעשב השדה" לקראת ה' אייר) – "העיקר חסר מן הספר"!
המשפט החוזר כחוט השני בכל המאמרים והקונטרסים הנ"ל הוא; ההתמוגגות נוכח ה "שלטון היהודי" – לו זכינו בארץ ישראל במיוחד אחרי הגיהנום הנאצי.
ולכאורה "מעיקרא דדינא פירכא". "מדינה דמוקרטית" איננה יכולה לענות להגדרה של "שלטון יהודי", כמו שאיננה גם (להבדיל) להיות מוגדרת כ"שלטון נוצרי/מוסלמי".
מדינה דמוקרטית היא שלטון העם. נקודה.
זה שנכון לעכשיו, נשיא המדינה/ראש הממשלה הם יהודים זהו דרך מקרה בעלמא. באופן עקרוני יכולים להיבחר לשלטון כ-ו-ל-ם; גם גויים גמורים ("והניצנים נראו בארץ" – חברי ועדת חוץ ובטחון" ערביים, שופטים ערבים, וכמו שרואים שהמצב בעוה"ר שיד הסט"א גוברת והשמאלנים לבסוף מגשימים את מטרותיהם- הרי בשם "האפליה המתקנת" לא ירחק היום וגם נשיא המדינה יהיה ערבי).
במילא נשמט כל הבסיס לפלפולים הבנויים על שיטת הגראי"ה קוק זצוק"ל הידועה שבאין מלך חוזרת ה"מלכות" להנהגת הציבור, כי כל הפלפולים האלה הם רק כשמדובר ביהודים!
הגרצי"ה קוק והגר"מ ראטה זצ"ל לא חזו כנראה בעיני רוחם הטהורה כי יבא יום ורב שיקרא לא למכור בתים לערבים, או אתר אינטרנט שיקרא ל"עבודה עברית" יואשמו בגזענות!!! (עד לא מכבר על כל תרופה בקופ"ח היה רשום "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל"!)
נכון שצריכים להודות לה' על כל הניסים, אבל ההודיה הזו יפה מקומה גם לו ניצלנו ממוות לחיים והשלטון כאן היה של ארה"ב! אבל כל הצרמוניה סביב ההילה של מדינה יהודית – פשוט אין לה בסיס חוקתי-עובדתי-עקרוני! אא"כ השם גרידא "מדינת ישראל" והעובדה שמדברים (וגם מנבלים את הפה) בעברית, וציור "המנורה, בסמל המדינה גורמת לכמה וכמה להתמוסס מרוב התפעלות….
במילא, הבעיה והצרה איננה גירוש קטיף-עמונה, מצעד הגאוה, הכרת הבג"צ בגיור רפורמים וכל כיו"ב – שורש הרע הוא בזה שעצם מהותה של המדינה, ושעל בסיס זה היא נוסדה, הוא – שהשלטון מנוהל ע"י התושבים, כאשר ליהודים / לגויים מרוסיה / לערבים / ל"כושים העבריים" /לתאילנדים / לרומנים / לפיליפינים – אם יש להם אזרחות "ישראלית" (שאגב נקל לקבל אותה ע"י גיור רפורמי באמצעות האינטרנט) – יש זכויות שוות בקביעת סדרי המדינה.
משל למה הדבר דומה (ברוח פרשת השבוע)? למי שגדלה לו מורסה על עור בשרו, והנה רופא "לא יוצלח" רושם לו משחה אנטיביוטית לרפאות את הנגע. לא עוברים ימים ספורים וצצות ופורחות עוד ועוד מורסות, רק אז מתעשת הרופא ומתחיל להבין כי הבעיה איננה בפצע זה או אחר, אלא יש קלקול-הרעלה בדם, והוא המקור לכל הסימפטומים.
מה עונים לנו מחייבי יום העצמאות? "תמיד היו בעיות במדינה, ובכל זאת חגגנו"?
סליחה, אולי אכן מעיקרא דדינא היתה טעות – שנבעה, כאמור, מן ההנחה המוטעית שהשלטון כאן הוא יהודי? נכניס טוב-טוב לראש: חד וחלק: דמוקרטיה איננה יהדות! לא שאני קורא תיגר על הדימוקרטיה, אני רק קובע עובדה שאי אפשר לתפוס את החבל בשתי הקצוות: אם זו דמוקרטיה – אין זה שלטון יהודי. כי "יהדות" משמעותה לא שלטון העם אלא "כפה עליהם הר כגיגית". גם אם יחליטו כל 120 חברי הכנסת שצריכים להניח לא רק תפילין של רש"י אלא אף תפילין דר"ת – אין זה שלטון יהודי. כי שלטון יהודי לא שואל ולא מבקש הסכמה של בשר ודם לחוקים, אלא מסתכל מה כתוב ב"שולחן ערוך" ומבצע את מה שנפסק שם בין אם זה מוצא חן בעיניו בין אם לאו!
אני יודע שמיד יטיחו בי; "טוב זהו הרי הויכוח הישן בינינו לבין החרדים" –
אבל הבה וננטוש את הדבקת "התויות", ונבחון את הדברים לגופם;
אדרבה, יבואו ויסבירו לנבער מדעת כמוני כיצד אפשר להגדיר שלטון שלכתחילה מגדיר את עצמו כשלטוןשהאזרחים, הם ורק הם, קובעים את דרכו – כיצד יתכן לקרא לזה שלטון יהודי? (אני בכוונה כותב "האזרחים" ואינני משתמש בביטוי השחוק – "העם"; כי מסגרת טכנית הכוללת יהודים ולהבדיל גויים אינם קולקטיב של "עם" – בהשקפה טהורה של תורתנו הק').
לחילופין: אם במקרה – בארה"ב כתוצאה מאופיה הדמוקרטי רוב חברי הסינאט יהיו יהודים – האם יהיה זה "שלטון יהודי"? בודאי שלא! כי זה מקרי בלבד. במקרה כרגע נבחרו יהודים, ומחר מחרתיים יבחרו בני לאומים אחרים!
הטיעון המרכזי החוזר על עצמו שוב ושוב (במודעות של רבני יש"ע ועוד): "המדינה – בסדר, הממשלה – לא בסדר".
לאור מה שכתבנו לעיל נשמט הבסיס לתיזה הזו: לא הממשלה היא "דמוקרטית" – המדינה היא דמוקרטית בעצם מהותה ובטבע יצירתה!
האירועים האחרונים (מסירת חבלי ארץ לידי האויב, גירוש יהודים) אך מאששים את זה. אין זה כמשל לרכב שהתגלו בו קלקולים שהתהוו במשך הזמן, אלא, הקלקולים אך מגלים וחושפים כי המנוע עצמו פגום מתחילתו, ובמילא היה כאן מקח טעות!
מה לעשות, אלה העובדות ש"מקלקלות את החגיגה", לא המצב הרצוי – אבל זהו המצוי!
וה' יעשה הטוב בעיניו, ונזכה אכן ל"שלטון יהודי" ש"יקום מלך מבית דוד" ויוליכנו בחסד וברחמים לקראת גאולתינו השלימה בעגלא דידן!
בידידות מרובה, ובציפי'ה לישועה,
ידידו דו"ש
דוד מ. דרוקמן
קרית מוצקין
